מסע אל עומק הריפוי

הגוף שלי זכר הרבה לפני שאני הבנתי. 

​

​

שנים חיפשתי את מקור הכאב שלי, מדוע אני מתעוררת שטופת זיעה, חיה חיים הישרדותיים, פוחדת לממש את עצמי ושומרת על הקיים מתוך פחד. חשתי פער עצום ותסכול בין היכולות שלי לביטוי החיצוני שלי. השתבללתי בתוך עצמי כדי ליצור הגנה שלא הגנה באמת. התחלתי לנוע מתוך הכאב והתסכול לדרך של חקירה פנימית עמוקה עם הרבה אומץ. גיליתי שנולדתי לתוך כאב שלא היה שלי.  כאב שעיצב את חיי והיה שזור בכל חלקים שבי. האירוע שעיצב אותי, התרחש בגיל חמישה חודשים, כאשר האח היחיד של אימי נהרג בקרב בעמק הבכא במלחמת יום הכיפורים. כשהגיעה קצינת הנפגעים לבשר על האובדן  הייתי בזרועותיה של סבתי. הצעקה, ההלם, האובדן – כל אלה חדרו אליי בלי שתודעתי תוכל להבין ולהגן עלי.  הגוף ספג הכול. 
מתוך כך המערכת העצבית שלי למדה להיות דרוכה, חייתי בחווית סכנה תמידית מערכת העיכול שלי שמחזיקה חלק גדול מהכאב הנפשי שלנו הלכה ונחלשה.  הנשימה הצטמצמה.
החיים התארגנו סביב הישרדות – דריכות תמידית, פחד שקט, קושי לתת אמון, חיפוש אחר שליטה בעולם שנראה לא יציב רק כדי להשיג כמה רגעי שקט בתוכי. ובשנייה שהעולם השתנה (כיוון שטבעו להשתנות), נעלמו רגעי השקט המעטים. זו חוויה של לחיות בעולם לא בהתאם לחוקי היקום הטבעיים ובניסיון לשנות את חוקי העולם, אני הפסדתי והכאב התרחב. כאשר הכאב רחב ומפושט בכל חלקי, כל חוויה שנוספה קיבלה צבעים כהים וכואבים. הייתה מעט שמחה בחיי. למרות שבהסתכלות לאחור היו לי חיים טובים. לא הרגשתי אותם כך. לא בבחירה מודעת הפכתי את משימת חיי להבין את כל החלקים שבי כדי להחלים מהכאב ולגלות מהו. (אין הבדל מבחינתי אם המחלה מתבטאת בנפש או בגוף). התחלתי בדרך המוכרת, לימודים אקדמיים בתחום הטיפול. הם היו נפלאים אך נתנו מענה לחלק אחד בתוכי. המשכתי ללימודי מדיטציה ותורות רוחניות וחלק נוסף קיבל מענה. צרפתי את עולם הרוח דרך למידה ודרך כלי שמלווה אותי כל חיי, יכולת תקשור. לאחרונה הגעתי לתורה עתיקה ונפלאה שאינה מתפשרת ומוותרת על עומק בכל הרבדים, הטנטרה שלימדה אותי שכל החלקים שבי ראויים ומתקבלים על ידי. וכך, במסע שהתחיל בגיל 12 כשיום עברתי את גיל 50, אני חווה עולם אחר. כאילו העולם השתנה, אך אני השתניתי.  הכאב של החוויה שהייתה בתוכי השתחרר, נשאר זיכרון ללא הכאב. בתמורה זכיתי שזכרונות של ימים בהם היו ויש  חיבורים אנושיים טובים התחזקו בי. טוב לי כיום בחיי.  כוחות הריפוי החלו לפעול כאשר הסכמתי באומץ להכיר את כל החלקים שבי, גם את החלקים שלא רציתי להכיר. לתת להם אור, קבלה, והמשך גם אהבה. השינוי היה עצום. הדרך פשוטה ומורכבת בו זמנית, לשחרר את הכאב רגשות וזכרנות כלואים ולאפשר בכל מקום ריק לכוחות הריפוי לפעול.  כיום אני יודעת שאפשר לרפא כל כאב שבנו. 

 הבנתי שאנשים רבים מתמודדים עם קשיים רבים, ולכן מתוך שינוי שהצלחתי ליצור בתוכי, אני מגישה  ללא פחד,   את הדרך שלי. מתוך הבנה שפחד וחרדה לא יעצרו עוד את הביטוי שלי.  ובכך לאפשר ולדעת שיש ריפוי עמוק. שקיימת קבלה אהבה וריפוי בעולם שלנו.